שאלת הכרעת בימ"ש לאחר שהצדדים הסכימו שלא לתת לו את כלי הבירור- ראיות

מה יעשה ביהמ"ש וכיצד יכריע במקרה שאינו יכול להתברר אלא עפ"י ראיות והצדדים הגיעו להסכמה דיונית לוותר על הליך הבירור בראיות? כיצד ועל פי מה יכריע ביהמ"ש כשהצדדים הסכימו למעשה מדעתם שלא ליתן לביהמ"ש את        'כלי הבירור'?

- על כך בפסק הדין שלפנינו;

1.         התובענה דנן נפתחה כתובענה לאכיפת הסכם: הצדדים הינם בני-זוג, שהתגרשו ביום 12/**/** (כחודש וחצי טרם הגשת התובענה), כשעובר לגירושין נערכו ונחתמו בין הצדדים שלושה הסכמים בטווח של כחודשיים; התובעת תבעה את הנתבע לאכיפת ההסכמים בנוגע לשני עניינים עיקריים: חתימה על מסמכים וחישובים כספיים באשר לסכומים המגיעים מהנתבע לתובעת; בסופו של יום הצדדים הגיעו להסכמות ביניהם לעניין החתימה              על המסמכים וההתחשבנויות השונות, והשאירו מחלוקת אחת להכרעת בית המשפט:       3,000 ש"ח ששילם הנתבע לתובעת ע"פ הסכם שאושר בבית הדין הרבני ושכיום הינו מבקש לקזז מהתובעת ע"פ הסכם שאושר בבית משפט זה.

2.         נפרט בקצרה את שלושת ההסכמים (חלקם הרלוונטי) - לפי סדרם הכרונולוגי:

א.  ביום 12/**/** נערך דיון בבית משפט זה בתיק הרכושי במהלכו בוצעה התמחרות בין הצדדים על דירת המגורים בה זכה הבעל ובמסגרת זו הגיעו הצדדים להסכמות לעניין איזון המשאבים, כשבסופה של ההתחשבנות היה על הבעל לשלם לאשה סכום מסויים הקרוב לחצי מיליון ש"ח שהינו תוצאה של התחשבנות רכישת הדירה ואיזון המשאבים בהתאם להסכמות בדיון; להסכמות אלו ניתן תוקף של החלטה בתיק הרכושי - הסכמות אשר סיימו למעשה את התיק הרכושי (להלן: "הסכם הרכוש - ראשון").

     בשלב זה נותר לדיון תיק המזונות והמשמורת בלבד, אשר נקבע לדיון לחודש וחצי לאחר מכן - ליום 12/**/**.

ב.  בין לבין, כשלושה שבועות לאחר הסכם הרכוש, ביום 12/**/** נערך דיון בביה"ד  הרבני , במהלכו סייע בית הדין הרבני לצדדים להגיע להסכם גירושין (להלן: "הסכם ביה"ד - שני"); ההסכם נערך תוך כדי הדיון, בכתב-יד, ובו נקבע כי הסכם הרכוש יוותר בתוקף, ענייני המזונות והמשמורת ימשיכו לידון בביהמ"ש לענייני משפחה, וכאן באה ההסכמה הבאה הרלוונטית לעניינינו - סעיף ד: " האישה מוותרת על כתובתה ומזונותיה כנגד וכפוף לקבלת גיטה וכן כפוף לתשלום סך 3,000 ש"ח שישולמו ב-6 תשלומים החל מ-12/**/**.".

     לאחר מכן בא סעיף 'העדר תביעות' - סעיף ה: "מלבד האמור לעיל אין עוד לצדדים כל טענה האחד כנגד השני וכל תביעה האחד כנגד השני".

     הנתבע קיים את התחייבותו ושילם לתובעת את הסך 3,000 ש"ח כאמור לעיל.

ג.   למעלה מחודש לאחר הסכם ביה"ד, ביום 12/**/** נערך דיון בבימ"ש זה בתיק המזונות והמשמורת , במהלכו התקיים דיון לא פורמאלי ובסיוע ביהמ"ש הגיעו הצדדים להסכמות נוספות שקיבלו תוקף של פסק-דין (להלן: "הסכם ביהמ"ש - שלישי") והסדירו את עניין המשמורת ועניין המזונות, ולבקשת הצדדים הוספה ההסכמה הבאה בסעיף 11: " הצדדים יתייצבו למועד הקבוע לסידור גט תוך שהאישה מוותרת על מזונותיה וכתובתה מיום סידור הגט".

      יוצויין כי הסכם זה - בניגוד להסכם ביה"ד - לא כלל סעיף 'העדר תביעות'.

עוד יצויין, כי בעת ניסוח ההסכמות, הצדדים לא ראו לנכון להביא לידיעת ביהמ"ש כי לפני חודש נערך הסכם בביה"ד וכי הוסכם על דא ועל הא.

כעבור כשבוע מאישור הסכם ביהמ"ש, ביום 12/**/**, הצדדים התגרשו.

3.         לפנינו איפוא 3 הסכמים לפני סדרם הכרונולוגי:

            א.         הסכם הרכוש הראשון;

ב.         הסכם ביה"ד השני אשר קבע חיוב לבעל בסך 3,000 ש"ח (להלן: "החיוב הכספי") חיוב אשר נכתב באותו סעיף אשר קבע את וויתור המזונות והכתובה;

ג.          הסכם ביהמ"ש השלישי אשר קבע שהאשה מוותרת על מזונותיה וכתובתה;

4.         כחודשיים לאחר הסכם ביהמ"ש השלישי וגירושי הצדדים, ביום 12/**/**, הגישה התובעת את תביעתה דנן וטענה בין היתר כי הנתבע מבקש, שלא בצדק, לקזז את החיוב הכספי ששילם לה, מהתשלומים אותם התחייב לשלם לה ע"פ הסכם הרכוש הראשון.

5.         כל דיון לא התקיים בתובענה דנן, וביום 12/**/** הגישו הצדדים "הודעה בהסכמה" לפיה הצדדים הסדירו ביניהם את כל המחלוקות, למעט המחלוקת לעניין החיוב הכספי שהושארה להכרעת ביהמ"ש, כאשר  באותה הודעה הצדדים הסכימו לוותר על הליך הבאת ראיות ותחת זאת הסכימו כי יוגשו סיכומים על שני עמודים ועם מתן פס"ד בנושא זה יסתיימו ההליכים בתיק.